יום החג

תמונה זו צולמה בחג, כאשר האווירה הייתה מלאה באהבה ושמחה , בהזדמנויות כאלה, תמיד הקפדנו לבקר את קרובי המשפחה, להחליף חיוכים ולהעלות זיכרונות בהירים המקשרים בין הדורות. איברהים היה הלב הפועם של הפגישות הללו, סמל לרוך ונתינה, ונוכחותו הייתה כאור , ככוכב שהאיר כל מקום.

הוא תמיד היה הראשון שמבקר, הראשון המחייך והראשון המחבק את כולם במילים ובדאגה העמוקה שלו. אי אפשר לשכוח את הרגעים שבהם חיכינו וצחקנו עם כל המשפחה בצל אהבתו הגדולה. מגעו היה מיוחד, והוא העניק לכל חג משמעות רבה מעבר לפשוט חגיגה.

היעדרותו היום מרה על ליבנו, אך הוא נוכח בכל פינה, בכל רגע ובכל זיכרון. בכל פעם שהחג חולף, מלווה אותנו תחושת עצב מעורבת בהכרת תודה – עצב על אובדנו והכרת תודה על ברכת הרגעים שהפגישו אותנו איתו. הוא לא היה רק אדם שחלק איתנו את החגים, אלא היה החג עצמו. זיכרונו חי בנו, נותן לנו כוח וחום להמשיך בדרכו.