איברהים נולד ב-1 בנובמבר 1983 במג'ר שבגליל, לבני הזוג חמדה וחסן. מילדותו היה ידוע כילד חם, צנוע ואחראי, שגדל על ערכי נתינה ונאמנות.

ב-15 בנובמבר 2001, כשמלאו לו 18, התגייס לצה"ל כעוקב בחיל מגן הגבול - תפקיד מסוכן הדורש מסירות רבה. במשך יותר מ-20 שנים עלה בדרגות עד לדרגת רב"ח בכיר, תוך שירות מסור בקווי החזית.

איברהים נישא לאסמא והקים עמה בית חם ומלא אהבה. הזוג גידל ארבעה ילדים: רפיף, לין, מוחמד וז'אן. היה אב נוכח ומסור, שמשפחתו הייתה המשימה החשובה ביותר עבורו.

בבוקר השחור של 7 באוקטובר, כשחמאס תקף את ישראל, איברהים היה מוצב במוצב נחל עוז. כשהחל המתקפה, מיהר לסייע בהגנה על עמדת התצפית ועל הצופות הצעירות.

כשהתברר היקף המתקפה, נלחם בגבורה כדי לחסום עשרות מחבלים מחדירה למוצב. הציל את סגן מפקד הגדוד הפצוע בגרירתו למקום מבטחים תחת אש ישירה, ולאחר מכן חזר לחזית והציב את עצמו בין המחבלים למוקד הפיקוד.

במהלך קרב של שעות ארוכות, כשנגמר התחמושת והמצב נראה חסר תקווה, איברהים אמר לנשים שעמו: "זה היה הכבוד הגדול ביותר בחיי להגן עליכן" וסירב להיכנע כשהמחבלים קראו לו בערבית לכניעה.

איברהים נפל בפתח המוצב, גופו נמצא בנקודת ההגנה הקדמית ביותר. הקרבתו מנעה מהמחבלים ללכוד או להרוג חיילים נוספים במוצב. עמיתיו מעידים שגבורתו הצילה חיים רבים.

זכרו לברכה

איברהים הומלץ לקבלת עיטור הגבורה, העיטור השני בחשיבותו בצה"ל. משפחתו נבחרה להדליק את הלפיד הזיכרון ביום הזיכרון הלאומי 2024, כסמל לגבורה ולאחדות של כל אזרחי ישראל.

זכרו של רב"ח איברהים ח'רובה ימשיך לחיות כמקור השראה לגבורה, מסירות ואהבת המולדת.